|
| Homeבית |
| Linksלינקים| | Imagesתמונות | | Wasמה היה | | Wordsמילים | | Mailing
list |
וויגסטוק 1998
מצעד הגאווה 2003 יתחיל במרפסת של עיריית תל-אביב מעל כיכר מלכי ישראל.
לפני חמש שנים היה שם משהו אחר: שוטרים בכפפות לטקס הגנו אז על דגלי ישראל ודגלי העירייה מפני השותפות על התורן עם דגל גאווה חתרני. געגועים לעבר? לא.
אבל כל-כך אהבתי אותנו בוויגסטוק 1998, ואני אוהבת אותנו היום גם, אבל כמה ניתוחים קוסמטיים שעברנו מאז קצת מציקים לי.
אני רוצה חזרה את האף הגדול ואת השערות על החזה; וקחו ממני, קחו כבר, את פריצקי ואת החסויות המסחריות ואת תקציבי הענק של ההפנינג. אני אוהבת אותנו בוויגסטוק 1998 כי וויגסטוק זה מקום של פתיחות ואהבה, וכי וויגסטוק זה מקום שהקהילה עושה למען הקהילה, ובגלל הדראג-קווינס שהורו לכ-ו-ל-ם לרדת ע-כ-ש-י-ו אל הכביש כי המשטרה סוגרת את האירוע, ובגלל הפנקיסטים שלא נתנו לאנשי אגודת ההומואים וההומואים התל-אביבית לדבר ולהרגיע את הקהל, ובגלל כל ההומואיות שאף פעם לא היו בהפגנה אבל פתאום חסמו את הכביש וצעקו "הומואים ולסביות, הומואים ולסביות", ובגלל הצעיף הצבעוני שהונף על הרמזורים, ובגלל התהלוכה הסהרורית שצעדה במסלול לא מתוכנן משם עד כיכר מלכי ישראל, ובגלל האלתור ושיתוף הפעולה והדגל שהונף מעל העירייה על אפם ועל חמתם.
ולא ביקשו דמי השתתפות במחאה, ולא ריכזו תקציבי עתק, ומערכת ההגברה הייתה מגאפון רגע-פועל-רגע-לא-פועל של אנונימוס שמישהי הביאה על אופניים, וכולן השתתפו וכולן היו חשובות, והיה רגע והייתה היסטוריה. ועכשיו יש לנו הרבה דברים חדשים ומצוינים.
וקל יותר להיות מחוץ לארון. ויש יותר פתרונות לנוער במצוקה. ויש יותר למי לפנות. ויש מצעדים בירושלים ובחיפה ובאילת. ויש כביסה שחורה. ומתחוללת המהפכה של הטרנסים שמי היה מדמיין פעם.
ובתוך כל זה אני רוצה גם רגעים בלי כסף ובלי פלסטיק ועם שמחה אמיתית, ובחיבוק ונשיקה עם השערות של האהוב שלי ועם האף שעל הפרצוף שלי...
- ואני יודעת שבחיים אני לא אמצא את זה בתוך מצעדי הענק - אבל יש לי עם מי לעשות את זה ועם מי לחגוג את זה, ובשוליים של המצעדים ובמבני תעשייה שוליים ומתחת לגשרים הוויגסטוק ממשיך לפעפע וללבוש ולפשוט צורה ולהזמין את כולנו להיות שם יחד ביצירה חדשה.
>> חזרה
|
לפרטים
send mail
|
